מחלת שויירמן, הידועה גם בשם "קיפוזיס קשיחה", הינה מקרה פרטי וחמור יותר של קיפוזיס. המחלה מופיעה בדרך כלל בשנים הראשונות של גיל ההתבגרות (גילאים 12-14), ומאפיינת בעיקר נערים.
נכון להיום, הגורמים למחלת השויירמן אינם ידועים באופן רשמי, אבל מתגבשת ההבנה כי הרקע של המחלה גם הוא גנטי.
האבחנה הראשונה נעשית לרוב על ידי הסובבים את החולה, אשר מבחינים בגיבנת המופיעה בחלקו העליון של הגב. לעיתים קרובות, החולה עצמו יבקש לפנות לטיפול על רקע כאבים בחזה, או כאבים בגב התחתון (שמורגשים בפועל בגלל אותו קימור בחלק העליון של הגב).
אפשר לומר שמחלת השויירמן היא בעצם נטייה מוגברת של הקיפוזיס. מספר חוליות בחלקו העליון של הגב של החולה, הן המקור לבעיה. מאחר והחוליות הפסיקו להתפתח אצל החולה בצורה תקינה, כל מבנה עמוד השדרה מפסיק להתפתח בצורה תקינה. כתוצאה מכך, החוליות מקבלות צורה משולשת, וגורמת לחלק העליון של הגב לנטות קדימה בקיצוניות. מבנה לקוי זה מקשה על צורת ההתמודדות עם מקרה זה של קיפוזיס, ומקשה על קיום אורח חיים תקין של החולה.
הדבר החשוב ביותר שצריך לזכור כשמדברים על מחלת שויירמן, היא הנטייה שלה להתפתח ולהחריף עם הזמן. כלומר, ככל שהחולה גדל יותר – כך גם הקושי בטיפול במחלה. לכן, חשוב לאבחן את המחלה במהרה בעת חשש לשויירמן. פעולה זו תתבצע בהכוונת אורטופד מוסמך ועל ידי צילום רנטגן פשוט.
הבשורה הטובה היא, שעל אף הקושי שבדבר, גם בשויירמן ניתן לטפל. ישנם טיפולים שונים שהרפואה מציעה לנו כיום, חלקם יעלים יותר וחלקם פחות:
מחוך – המחוך הוא מן שלד פלסטי המוצמד לבטן, לגב ולמותניים, ומקבע את עמוד השדרה של המטופל. למרות יתרונותיו הרבים, השימוש היום-יומי במחוך גורם לאי נוחות, ומגביל את המטופל בתנועתו.
פיזיותרפיה "מיושנת" – עוסקת בטיפול באמצעות תרגילים שונים ומכשירים חשמליים (להורדת כאבים). הפיזיותרפיה מביאה לעיתים להפוגה מסוימת של הכאבים, אך לא מטפלת בשורש הבעיה.
פיזיותרפיה בשיטת "שרוט" – שיטה חדשנית ששמה לה למטרה לתקן את היציבה, להפחית את הכאבים, ללמד את המטופל כיצד לשמור על צורת היציבה, למנוע את הצורך בניתוח, וכמובן כמובן – להחזיר לכם את החיים שלכם בחזרה.
בברכת רפואה שלמה לכם וליקירכם,
ליליאנה
